ברשימת הגורמים האובייקטיביים ניתן למנות גורמים כגון:

1. סדר הלידה של הילדים – מי ראשון, מי אחרון, כמה ילדים, האם יש ילד יחיד, תאומים וכולי.
2. הפרשי הגילאים בין הילדים – האם הם צמודים? האם יש שניים צמודים ואחד "בן זקונים"/גדול במיוחד? מומחים מתייחסים לילד שהפרש הגילאים בינו לבין הבא לפניו/אחריו כילד יחיד מבחינת חווית הילדות שלו, זאת אומרת שילד שגדל בפער גדול מאחיו חווה את ילדותו כילד יחיד בהרבה מאוד מובנים, היות ואחיו, לרוב, אינם שותפים לחוויות הילדות שלו. מצד שני אחים הגדלים יחד מהווים חממה חברתית שאין לה תחליף.

מכיוון שסדר הלידה ומספר האחים משפיע, ניתן להבין מדוע כל ילד נולד "להורים אחרים" – הבכור נולד לזוג צעיר שעוד לא חווה הורות – סוג של לוח חלק, השני כבר נולד למשפחה, להורים עם "ניסיון", אחד נולד להורים צעירים ואנרגטיים והאחר לזוג מבוגר ועייף או לחילופין שקול ומרוסן וכולי. לכן אמירות כגון "אני אותה אמא לכל הילדים שלי, אז למה אחד עקשן ומרדן והשני צייתן?" הן שגויות מייסודן וחשוב שהורים יבינו זאת.

3. מגדר – מרביתנו מתייחסים, לרוב באופן לא מודע, לבנים ולבנות באופן שונה. זהו עניין תרבותי לחלוטין – יש תרבויות שבהן ההבדלים ביחס בין המינים יותר קיצוניים, בעיקר בחברות מסורתיות – בהן למשל לא ירשו לבנות לשחק בכדור ויש תרבויות בהן המסר יהיה יותר "סמוי" ולעיתים אפילו בלתי מודע על ידי ההורים עצמם ויבוא לידי ביטוי באמירות כגון "אל תבכה אתה לא ילדה!". כך או כך, ההבדלים קיימים ומשפיעים על עיצוב אופיו של הילד/ה.
4. חריגות של אחד הילדים – כאשר אחד הילדים במשפחה "שונה" מיתר הילדים, הוא זוכה ליחס אחר – מופלה או מועדף והדבר משפיע כמו דומינו ראלי על יתר הילדים. חריגות יכולה להיות צרכים מיוחדים כמו לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז וגם מחוננות (על כל קשת האינטליגנציות הקיימת), מחלה או נכות פיזית. כאשר אחד הילדים במשפחה בעל צרכים מיוחדים כל המשפחה מתארגנת סביב הצרכים של החריג ולתפישת שאר הילדים הוא הילד המועדף והאהוב יותר על ההורים מכיוון שבו מושקעים כל המשאבים המשפחתיים – זמן, כסף ותשומת לב.
5. מוות של אחד הילדים – בין אם לפני שיתר הילדים נולדו או בזמן שהם כבר היו, בין אם מדובר בלידה שקטה ואפילו הפלה, מוות בעריסה או מוות כתוצאה מתאונה או מחלה. הנטייה שלנו היא לחשוב שהילד המת אינו נוכח אבל נוכחותו במערך המשפחתי מאוד משמעותית, למשל גם אם המוות היה לפני הולדת הילד הראשון, הורים עשויים לגונן על הילד שנולד אחרי המקרה יתר על המידה. גם אם ההורים שומרים את המקרה בסוד -הסוד הזה נוכח בבית ויש לו השפעה חזקה מאוד על יתר הילדים, גם אם הם לא יודעים להצביע עליו באופן מפורש ולומר זאת. במשך שנים נטו להתעלם בישראל מאחים שכולים, לא ראו בהם גורם רלוונטי להתמודדות עם השכול, היום יודעים שזו טעות, מוות של אח משפיעה גם על הילדים הנותרים. ההשפעה תלויה בהמון גורמים אבל היא קיימת. מתי לספר לילדים ואיך? כל מקרה לגופו, אין כאן כלל אצבע שניתן להצביע עליו.
6. חזות מיוחדת של אחד הילדים – ילד יפה במיוחד לאחים "רגילים" או להפך, ילד שזוכה להתפעלות מהסובבים אותו באופן מודגש יחסית לאחיו. מכירים את זה שהורים אומרים "הוא 2 טיפות מים אבא שלו"? אז גם דמיון של ילד למישהו במשפחה, הורה / דוד / סבא, עשוי להשפיע על ההתייחסות אליו וכתוצאה מכך על התפתחות אישיותו. הדברים יכולים להתעצם כאשר מדובר בדמיון למישהו יקר שמת.
7. האם ההיריון הוא בחירה או טעות? האם הילד הגיע אחרי טיפולי פוריות ארוכים ומפרכים? האם ההורים חיכו לו המון זמן? ילד שהגיע אחרי "הריון יקר" הוריו עלולים "לעטוף אותו בצמר גפן" ולמנוע ממנו לחוות חוויות שהיה חווה אילו ההיריון היה טבעי וקל.
8. ילדים מאומצים – האם הם ילדים מאומצים במשפחה שיש בה גם ילדים ביולוגיים? הגיל בו הם אומצו, הנסיבות בהן הם אומצו ועוד, לכל אלו השפעה גם כן.
9. משפחות מורכבות – משפחה בה יש הורים מפרק ב' עם / בלי ילדים נוספים, גירושים, אלמנות.
10. ילד במשפחה יחידנית – לילדים אלו אין להם דמות של אחד ההורים ולעולם לא תהיה להם, בניגוד להורה שנפטר אשר דמותו גם אם היא רק בסיפורים ותמונות, עדיין קיימת. ילד במשפחה יחידנית חסר את היכולת לראות את דמות ההורה השני, זה עבורו תמיד יהיה ריבוע שחור והוא יצטרך להשלים עם העובדה שהוא לעולם לא ידע מיהו אותו הורה שהגנים שלו מרכיבים אותו.
11. משפחות חד מיניות – היום זה כבר יותר ויותר נפוץ כך שההשפעה מאוד תלויה בסביבת המגורים.

כל אלו מצטרפים לגורמים הסובייקטיביים ויחד בונים את אישיותו של הילד מעצם התייחסות ההורה אל הילד בהשפעתם של אותם גורמים.