ארכיון הדבקת תוויות - Good Enough Mother

מריבות ויחסי אחים

הילה קורן — Wed, 14 Apr 2021 11:09:55 +0000

מריבות ויחסי אחים

אחים, למה הם כל הזמן רבים?

"אמא!! הוא מציק לי!", "אבאאאא!!!! הוא חטף לי!"

מוכר לכם?!

כשהייתי ילדה, לא פעם דמיינתי איך היו נראים החיים שלי אם האחים שלי לא היו נולדים. אני בת שנייה לאח בכור ועוד 2 אחים צעירים יותר, וכמו בכל בית נורמלי, גם אנחנו רבנו, והמון. כמובן שישר רצנו / צרחנו להורים שיתערבו.

באופן טבעי, הורים שמרגישים שנעשה עוול לאחד הילדים, או שמרגישים שיש צד אחד חלש שצריך לגונן עליו, מתערבים. וזו רבותיי, טעות!

לפני שנבין למה ומה כן אפשר וצריך לעשות, בואו נבין קודם מה קורה שם בקשר שבין האחים.

הילדים שלנו לא המציאו את המריבות, ילדים רבו משחר האנושות, סיפור קין והבל, זוכרים? הרי לכם סיפור קנאה בין אחים. קין – יש הטוענים כי משמעות שמו "עשיתי אדם בעזרת אלוהים" (קניתי מלשון עשיתי) ולעומתו הבל שפירושו "חסר משמעות". לילד הראשון, הבכור, יש מקום מיוחד שאיש לא יכול לקחת ממנו, הוא זה שהפך זוג אנשים למשפחה. האח השני לעומת זאת, מהרגע שנולד זוכה לתוית "האח של" ובכך עלול לאבד את תחושת הערך שלו כישות נפרדת. הקנאה בין קין והבל שהובילה לרצח היא כמובן מקרה קיצון, בחיים במרבית המקרים קינאה בין אחים היא טבעית, ואפילו בריאה. הקינאה היא המנוע שדוחף אותנו להתקדם ולהשיג את מה שיש לאחר. כל עוד זה לא על חשבון האחר, הקנאה היא דלק מצויין. כל עוד הקינאה לא מנהלת לנו את החיים ואוכלת אותנו מבפנים, היא תקינה.

המשאב הכי יקר במשפחה – תשומת לב ההורים

בכל משפחה, ללא קשר לעיסוק ההורים וכמות הזמן שהם מבלים עם הילדים, המשאב שהילדים הכי כמהים לו הוא תשומת הלב. ילדים מוכנים לעשות המון בכדי לזכות בתשומת לב ההורים, אהבתם והערכתם, אבל זה נושא לכתבה אחרת. התחרות על משאב תשומת הלב יתפתח למריבה אם הילדים ילמדו שהיא הדרך שבה הם יכולים לזכות בנתח נוסף מהמשאב היקר הזה. חשוב שאנו ההורים נבין שהסיבה האמיתית למריבה היא לא הדבר עליו הם רבים, לצורך העניין מי ישחק באייפד, אלא עלינו. כשנבין את זה יהיה לנו קל יותר להגיב בהתאם.

איך אנחנו מעודדים מריבות?

אני מעודדת מריבות??

בלי לשים לב אבל כן!

כהורים אנחנו עושים טעויות רבות מבלי לשים לב ובוודאי ללא כוונת תחילה. אבל הטעויות הללו הן הדלק של המריבות ולכן אם אתם מרגישים שהמריבות רק תוכפות ומתעצמות, עצרו ובדקו עם עצמכם מה אתם עשיתם שתרם למצב?

להלן 5 טעויות נפוצות שהורים עושים אשר מלבות מריבות:

השוואה בין אחים – אנו מרבים להשוות בין אחים, אם כדי לנסות להניע את האח האחר לנהוג כמו אחיו – "ראית איזה יופי אחיך סידר את החדר?" או אם על ידי תשומת לב ייתרה להישג של אח אחד בלבד, "איזה תותח, כל מבחן שלך 100!". החיים מלאים בהשוואות, לנו כהורים אין דרך למנוע זאת מילדינו אבל אנחנו יכולים וצריכים למנוע זאת אצלנו בבית ובמיוחד בין האחים. מעבר למריבות, ההשוואות עלולות לגרום לילדים לתסביכים מזיקים.

תסביך קין והבל

הפסיכולוגיה מתארת שני תסביכים שקרויים על שם שני האחים המפורסמים – קין והבל:

תסביך קין

תסביך שאופייני לבכורים, למרות שניתן לראות אותו לא פעם גם אצל אחים צעירים יותר. הילד שנמצא כל הזמן בהשוואה לאחיו, מרגיש בתחרות בלתי פוסקת על המקום שלו במשפחה. הילד חש תחושת דריכות מתמדת להיות תמיד "הכי" בכל דבר, הכי מצטיין בלימודים, בעזרה בבית, הכי מסודר וכולי כדי שאחיו לא "ינשלו" אותו ממקומו.

תסביך הבל

מדבר על הילד שחווה ייסורי מצפון וחוסר יכולת להנות מהישגיו בגלל המבט המקנא של אחיו. ילד כזה ירגיש שכל מחמאה או הישג שהוא זכה לו הוא כמו סכין בליבו של אחיו ולכן הנאתו לא תהיה שלמה. במקרים רבים אחים כאלה יסתירו את הישגיהם או אף ינמיכו את עצמם כדי לא להגביר את קנאתו של האח האחר.

כמובן שבחיים אין קשר לסדר הלידה, התסביך יכול להופיע אצל כל אח כלפי אח אחר ללא קשר למי נולד קודם.

אילו עוד טעויות אנחנו עושים?

אילו עוד טעויות הורים עושים?

מתן יחס מועדף לאחד הילדים – בני אדם בכלל והורים בפרט, נוטים להדביק תוויות. יש בזה משהו אבולוציוני שמקל עלינו את החיים ולכן אנו עושים זאת מבלי לשים לב. כהורים אנו נוטים להדביק לכל אחד מהילדים תווית ייחודית לו. כאשר אנו מדביקים לילד אחד את תווית "הילד הטוב" או "החכם" אנו יוצרים, מבלי לשים לב, קינאה ותחרות בין האחים.
התערבות יתר במריבות – הורים רבים יגידו "אבל הם כל הזמן רבים. אני לא יכול לשמוע את זה יותר". כאן המקום להבין שההתערבות שלנו לא פותרת את הבעיה אלא רק מחריפה אותה. אולי הצלחנו לעצור את המריבה הנוכחית אך מעצם ההתערבות הזמנו עוד 100 חדשות. בנוסף, לרוב יש לנו נטייה להתערב תמיד לטובת צד אחד, מה שמגביר את תחושת הקיפוח והעוול אצל הילד השני. אנו חושבים שבגלל שהוא קטן/חלש הוא המסכן ונחלצים להגנתו. הרשו לי לגלות לכם סוד – לא פעם הקטן והחלש מתגרה, מבלי שנראה כמובן, בגדול כדי לזכות באהדתנו.
יוצרים שיוויון היכן שאין מקום לשיוויון – לפעמים כדי למנוע מהקטנים להרגיש מקופחים מול הגדולים אנחנו ננסה לייצר "שיוויון" במקום לא טבעי שיגרום לגדולים לתרעומת. למשל נדרוש מכולם ללכת לישון באותה השעה למרות ההבדל בגיל והצרכים של כל אחד. לא תמיד זה גדולים מול קטנים, זה יכול להיות כמובן כל צורך אחר שהוא שונה.
יצירת קנוניות מאחורי גבם של הילדים – מכירים את זה שאומרים לילד "אל תגלה לאחיך שקניתי לך גלידה כי אז גם הוא ירצה?". הורים עושים את זה כדי להמנע מעימות עם אחד הילדים, אך הם לא מבינים שהם לא מיטיבים עם אף אחד מהאחים. הקנוניות הללו והצורך להסתיר מפני האח השני, עושים רע לשני הילדים. הילד ש"זכה" באותו הרגע מבין שיש מצב שמחר יעשו את זה גם עם אחיו מאחורי גבו והילד האחר, כדברי הביטוי "סופו של כל שקר להתגלות", בסוף יגלה את הסוד וירגיש פגוע מעצם ההסתרה.
הלשנה – כשילד מלשין על אחיו שעשה מעשה אסור, וההורה מעניש את הילד השני על המעשה, הוא מעודד את הילדים להמשיך ולהלשין אחד על השני. הלשנות כאלה כמובן פוגעות בקשר בין האחים ומלבות מריבות. אל תטעו, רוב ההלשנות נועדו לגרום לאח השני "לחטוף" ולהוציא אותי "הילד הטוב".

אוף! איך גורמים להם להפסיק לריב?

דיברנו על מה לא לעשות, אבל איך אפשר להפסיק את המריבות?

ראשית בואו נתאם ציפיות, מריבות תמיד יהיו, הן חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים של האחים. אבל, אנחנו יכולים להפחית משמעותית את התדירות והעוצמה שלהן אם נקפיד על כמה כללים:

להימנע מהשוואה – תעודדו כל ילד באופן יחסי לעצמו ולא לאחרים ובוודאי לא יחסית לאחיו.
הימנעו מהדבקת תוויות לילדים – תזכירו לעצמכם שכל ילד הוא עולם ומלואו ויש בו צדדים רבים, אף ילד הוא לא רק "טוב" כמו שאף ילד הוא לא רק "רע". בדקו עם עצמכם אילו תוויות הענקתם לכל אחד מהילדים והאם התווית לא עושה עוול לילדים האחרים.
כשהם כבר רבים, הימנעו ככל האפשר מהתערבות, תנו להם להתנהל בעצמם. ההתערבות שלכם צריכה להיות ממוקדת לעזרה בלימוד אסטרטגיות פיתרון סכסוכים, ניהול משא ומתן וויתור. אתם לא שופטים וממש לא צריכים להכריע מי צודק ומי אשם. אם המריבות הגיעו לאלימות – תעצרו אותן על ידי הפרדה של שני הצדדים, באופן שיוויוני, מבלי לנקוט עמדה כלפי צד אחד.
הימנעו מהסתרה ושקרים – תנו לילדים להתמודד עם האמת, אחד עם השני ואתכם.
לא מענישים על משהו שהתגלה לנו באמצעות הלשנה – גם אם המעשה מאוד מעצבן אתכם. אם אחד הילדים מגיע ורוצה להלשין, עצרו אותו ואמרו לו "אני אשמח לשמוע אם יש לך משהו טוב לספר על אחיך, דברים רעים שהוא עשה אני מוכנה לשמוע רק ממנו". אם הילד ירגיש שהוא לא מרוויח מההלשנה, הוא יפסיק להלשין. כמובן שצריך להסביר לילדים שבמקרים שבהם נחצה קו אדום (כל משפחה והקווים האדומים שלה), זה לא רק בסדר אלא אף רצוי "להלשין". שימו לב שהקווים האדומים שלכם הם באמת אדומים וכי אין לכם יותר מידי כאלה (גבולות וקווים אדומים הם נושא לדיון נפרד).
הכי חשוב – תזכרו – ילדים לא רבים כשאין קהל – מבחינתם הקהל הכי מבוקש הוא אנחנו ההורים, הם הרי רבים כדי לזכות בתשומת הלב שלנו. לכן עלינו לתת להם תשומת לב בזמנים בהם הם לא רבים ולהתרחק כמה שניתן מהזירה כשהם רבים. הם יסתדרו בלעדינו, תאמינו לי שהם יסתדרו ואפילו יותר טוב.

אחים זו מתנה

מריבות בין אחים עלולות להתיש אותנו ההורים, אך חשוב לזכור שהן טבעיות ויותר מכך שעלינו לדאוג מעצם קיומן, אנו צריכים לדאוג אם הן לא קיימות כלל. רק אחים שלא מתקשרים אף פעם לא רבים!

אחים מקנים אחד לשני תחושת שייכות וביטחון, התפקיד שלנו כהורים הוא לעזור להם לבסס מערכת אחאית טובה ובטוחה שתקנה להם תחושות אלה.

יש לי 2 אחים ואחות, כשהייתי ילדה לפעמים פינטזתי על היותי בת יחידה. בהסתכלות לאחור ובוודאי על ההווה, אני יודעת לומר שהאחים שלי הם המתנה הכי טובה שיכולתי לבקש מהורי.

שתפו אותי – איך הילדים שלכם מסתדרים ומה אתם עושים כשהם רבים?

בתמונה – אני עם האחים שלי – המתנה הגדולה ביותר שההורים שלי העניקו לי

מה קורה כאשר מדביקים תוויות לילדים ואיך זה מעודד השוואה ותחרות בין אחים? – מוזמנים לקרוא

המאמר הזה פורסם גם ב Baby Land

הפוסט מריבות ויחסי אחים הופיע לראשונה ב-Good Enough Mother.

הדבקת תוויות

הילה קורן — Mon, 05 Apr 2021 18:39:07 +0000

לראות את הצפרדע - הדבקת תוויות

איך מוצאים את החיובי בתכונה שכל כך מפריעה לנו בילד שלנו?

איך אפשר לראות את הצפרדע שבסוס? או את החיובי שבאחר?

מניחה שרובכם מכירים את התמונה בה רואים ראש של סוס שמסתתרת בו גם צפרדע.

ברגע הראשון רובנו נראה רק את הסוס וייקח לנו המון זמן למצוא את הצפרדע, אבל ככל שנתעמק בתמונה ובכלל בסוג כזה של תעתועי ראיה, כך נצליח לראות את הדמות השנייה – הצפרדע – בקלות רבה יותר.

הדבקת תוויות לבני אדם

באותו אופן אנו נוטים לראות בתכונות של הילדים שלנו שמפריעות לנו, רק את הצד השלילי.

כבני אדם אנו נוטים להדביק תוויות לסובבים אותנו – הוא קמצן, היא נדיבה, הוא אגואיסט, היא בלגניסטית, היא חרוצה, הוא תחמן וכולי.

מבחינה הישרדותית להדבקת התוויות יש ערך גבוה – זה מקל על המוח לארגן את ה"תגובות" הנדרשות לכל ייצוג שכזה. אם מישהו תחמן אני אדע להיזהר ממנו, אם מישהי חרוצה אדע שאפשר לסמוך עליה שתתקתק את העבודה וכולי.

המחיר של התוויות

אבל להדבקת תוויות יש מחיר!

כשאני מתייגת את הילדה שלי כעצלנית – אני בעצם אומרת לה מה הציפיות שלי ממנה, אני מתייחסת אליה בהתאם, אני מחפשת באופן לא מודע סימוכין שיחזקו את ה"תווית" שהדבקתי לה ובכך גורמת לה, באופן לא מודע גם כן, להתאים את עצמה לתווית שהצמדתי לה.

אבל בני אדם הם לא שחור ולבן – אף אחד לא רק חרוץ או רק עצלן, רק מסודר או רק בלגניסט. החיים מלאים גוונים של אפור – הילד שלי יכול להיות חרוץ מאוד בדברים מסוימים – למשל כשמדובר בפעילות חברתית שחשובה לו, ועצלן מאוד בדברים אחרים – למשל בעזרה בבית.

התווית היא סוג של משקולת שאני מניחה עליו ומצמצמת את טווח הפעילות שלו – ילד שאדביק לו תווית של פחדן יאמין עם הזמן שהוא כזה ואולי ימנע מהתנסויות "מפחידות". אם אני אומר לו תמיד שהוא עושה נזקים, הוא יאמין שהוא כזה.

לכל מטבע שני צדדים

זה אמנם קשה להאמין, אבל חשוב להבין שאין תכונה שהיא רק שלילית. בדומה לתמונה של הסוס והצפרדע – יש שם את שניהם כל הזמן, זה רק תלוי בנקודת המבט שלי ובמיקוד שאבחר לתת לכל אחד מחלקי התמונה.

לא מאמינים? תבדקו!

שינוי נקודת המבט - להסתכל על הילדים שלנו באור אחר

עשו את התרגיל הבא –

בחרו את התכונה שהכי מפריעה לכם בילד שלכם ותחשבו אילו צדדים חיובים אפשר למצוא בה?

אל תוותרו לעצמכם בקלות – כמו עם הסוס – חפשו את הצפרדע! עשו מאמץ לראות אילו דברים טובים יש באותה תכונה שמפריעה לכם? מתי היא יכולה דווקא להביא תועלת? מה היא תורמת לילד?

לא הצלחתם?

בקשו ממישהו ניטראלי לעזור לכם – ספרו לו על התכונה ובקשו ממנו למצוא צדדים חיובים בה.

תתפלאו לגלות שלכל תכונה שרק תבחרו, יש גם צדדים חיוביים אם רק תנסו לראות.

אנחנו רק צריכים לאמן את המוח שלנו להסתכל על הילד שלנו בזוית קצת אחרת ופתאום הוא יראה לנו באור אחר.

למה חשוב לשנות את נקודת המבט?

איך התבוננות על הילד שלנו באור אחר תעזור ליחסים שלנו איתו?

כי ברגע שנסתכל על אותה התכונה ונראה בה את הצדדים החיוביים, נוכל לבוא אל הילד בגישה מקבלת ולא מבקרת ולבדוק יחד איתו איפה התכונה הזו שלו, שהיא ביסודה טובה וחיובית, מפריעה לו ואיך הוא יכול לבחור, במקומות מסוימים להתנהג אחרת. אם נבוא בגישה שלילית, הוא לא יהיה פתוח לראות את הכוחות שיש בו אלא הוא יבוא ממקום מתגונן, מובס, מושפל.

תזכרו! כדי להתנהג אחרת אנחנו קודם כל צריכים ללמוד לראות את המציאות אחרת.

ובכלל, נסו לא להדביק לילדים שלכם תוויות, כי בסופו של יום אין דבר כזה תווית חיובית. מעצם היותה תווית היא מצמצמת אותנו ומגדירה אותה בטווח מאוד צר של ציפיות והתנהגויות ואנחנו לא דמויות שטוחות בסרט, אלא אנשים דמויות עגולות ומלאות.

בתמונה – ילדה שכל חייה האמינה שהיא פחדנית וגילתה שיש בה הרבה אומץ.

הפוסט הדבקת תוויות הופיע לראשונה ב-Good Enough Mother.