מדוע ילד אחד שלנו ביישן והשני מוחצן? למה אחד אחראי והשני מעופף? אילו גורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים משפיעים על אופיים של ילדינו? והכי חשוב – איך אנחנו כהורים יכולים להשפיע על עיצוב אופיו של הילד?
"אמא!! הוא מציק לי!", "אבאאאא!!!! הוא חטף לי!"
כשהייתי ילדה, לא פעם דמיינתי איך היו נראים החיים שלי אם האחים שלי לא היו נולדים. אני בת שנייה לאח בכור ועוד 2 אחים צעירים יותר, וכמו בכל בית נורמלי, גם אנחנו רבנו, והמון. כמובן שישר רצנו / צרחנו להורים שיתערבו.
באופן טבעי, הורים שמרגישים שנעשה עוול לאחד הילדים, או שמרגישים שיש צד אחד חלש שצריך לגונן עליו, מתערבים. וזו רבותיי, טעות!
איך מוצאים את החיובי בתכונה שכל כך מפריעה לנו בילד שלנו?
מניחה שרובכם מכירים את התמונה בה רואים ראש של סוס שמסתתרת בו גם צפרדע.
ברגע הראשון רובנו נראה רק את הסוס, כך גם כשמדובר בתכונות של הילד שלנו שמפריעות לנו.
כבני אדם אנו נוטים להדביק תוויות.
מבחינה הישרדותית להדבקת התוויות יש ערך גבוה, אבל מה המחיר ואיך מפסיקים?