ארכיון יחסי אחים - Good Enough Mother https://goodenoughmother.club/tag/יחסי-אחים/ יעוץ משפחתי והדרכת הורים - בלוג יעוץ להורות מאושרת Thu, 15 Sep 2022 17:59:20 +0000 he-IL hourly 1 https://wordpress.org/?v=6.8.2 https://goodenoughmother.club/wp-content/uploads/2022/08/cropped-New-logo-icon-only-1-32x32.png ארכיון יחסי אחים - Good Enough Mother https://goodenoughmother.club/tag/יחסי-אחים/ 32 32 מה משפיע על אופיו של הילד? https://goodenoughmother.club/child-character/ https://goodenoughmother.club/child-character/#respond Fri, 22 Jul 2022 05:32:19 +0000 https://goodenoughmother.club/?p=1159 מדוע ילד אחד שלנו ביישן והשני מוחצן? למה אחד אחראי והשני מעופף? אילו גורמים אובייקטיביים וסובייקטיביים משפיעים על אופיים של ילדינו? והכי חשוב - איך אנחנו כהורים יכולים להשפיע על עיצוב אופיו של הילד?

הפוסט מה משפיע על אופיו של הילד? הופיע לראשונה ב-Good Enough Mother.

]]>

מה משפיע על אופיו של הילד?

למה ילד אחד שלי שמח וחברותי והשני שקט ומופנם?

כל הורה תוהה לפעמים – איך זה שכל ילד יצא שונה? הרי אני אותו הורה, הגנטיקה אותה גנטיקה – אז למה אחד חברותי והשני ביישן?
למה אחד מלא אנרגיה והשני שקט ורגוע?
למה אחד עושה מה שאני מבקש והשני כל כך דעתן?

חוקרים יודעים היום לומר כי סגנון האישיות שלנו מושפע משלושה גורמים עיקריים שעל רובם יש לנו כהורים השפעה רבה.

הגורמים הם:

  1. המערך המשפחתי
  2. האווירה המשפחתית
  3. התפיסה החינוכית

במאמר הנוכחי אני אתמקד במערך המשפחתי, במאמרים הבאים ארחיב על נושא האווירה המשפחתית והתפיסה החינוכית.

לאורך השנים הפסיכולוגיה לא ייחסה חשיבות לנושא המערך המשפחתי, הראשון שהתייחס אליו היה אדלר שהבין כי המערך המשפחתי הינו גורם המשפיע על התפתחות אישיותו של הילד. אדלר זיהה כי בנוסף להורים, גם לכל אחד מהאחים ישנה השפעה משמעותית על התפתחותם הנפשית של יתר הילדים במשפחה.

מה זה אומר מערך משפחתי?

כשאנחנו מדברים על מערך משפחתי, למה הכוונה?

מערך משפחתי הינו המבנה של המשפחה, הכולל גורמים שונים – חלקם אובייקטיביים וחלקם סובייקטיביים.
הגורמים האובייקטיביים הם אותם דברים שאין עליהם ויכוח – הילד הוא הבכור. 
הגורמים הסובייקטיביים הם תוצר של הפרשנות שניתנת לאותם גורמים אובייקטיביים או לאירועים שמתרחשים בחייו של הילד (אסביר בהמשך).

הגורמים האובייקטיביים שמשפיעים על אופיו של הילד

ברשימת הגורמים האובייקטיביים ניתן למנות גורמים כגון:

  1. סדר הלידה של הילדים – מי ראשון, מי אחרון, כמה ילדים, האם יש ילד יחיד, תאומים וכולי.
  2. הפרשי הגילאים בין הילדים – האם הם צמודים? האם יש שניים צמודים ואחד "בן זקונים"/גדול במיוחד? מומחים מתייחסים לילד שהפרש הגילאים בינו לבין הבא לפניו/אחריו כילד יחיד מבחינת חווית הילדות שלו, זאת אומרת שילד שגדל בפער גדול מאחיו חווה את ילדותו כילד יחיד בהרבה מאוד מובנים, היות ואחיו, לרוב, אינם שותפים לחוויות הילדות שלו. מצד שני אחים הגדלים יחד מהווים חממה חברתית שאין לה תחליף.

מכיוון שסדר הלידה ומספר האחים משפיע, ניתן להבין מדוע כל ילד נולד "להורים אחרים" – הבכור נולד לזוג צעיר שעוד לא חווה הורות – סוג של לוח חלק, השני כבר נולד למשפחה, להורים עם "ניסיון", אחד נולד להורים צעירים ואנרגטיים והאחר לזוג מבוגר ועייף או לחילופין שקול ומרוסן וכולי. לכן אמירות כגון "אני אותה אמא לכל הילדים שלי, אז למה אחד עקשן ומרדן והשני צייתן?" הן שגויות מייסודן וחשוב שהורים יבינו זאת.

  1. מגדר – מרביתנו מתייחסים, לרוב באופן לא מודע, לבנים ולבנות באופן שונה. זהו עניין תרבותי לחלוטין – יש תרבויות שבהן ההבדלים ביחס בין המינים יותר קיצוניים, בעיקר בחברות מסורתיות – בהן למשל לא ירשו לבנות לשחק בכדור ויש תרבויות בהן המסר יהיה יותר "סמוי" ולעיתים אפילו בלתי מודע על ידי ההורים עצמם ויבוא לידי ביטוי באמירות כגון "אל תבכה אתה לא ילדה!". כך או כך, ההבדלים קיימים ומשפיעים על עיצוב אופיו של הילד/ה.
  2. חריגות של אחד הילדים – כאשר אחד הילדים במשפחה "שונה" מיתר הילדים, הוא זוכה ליחס אחר – מופלה או מועדף והדבר משפיע כמו דומינו ראלי על יתר הילדים. חריגות יכולה להיות צרכים מיוחדים כמו לקויות למידה, הפרעות קשב וריכוז וגם מחוננות (על כל קשת האינטליגנציות הקיימת), מחלה או נכות פיזית. כאשר אחד הילדים במשפחה בעל צרכים מיוחדים כל המשפחה מתארגנת סביב הצרכים של החריג ולתפישת שאר הילדים הוא הילד המועדף והאהוב יותר על ההורים מכיוון שבו מושקעים כל המשאבים המשפחתיים – זמן, כסף ותשומת לב.
  3. מוות של אחד הילדים – בין אם לפני שיתר הילדים נולדו או בזמן שהם כבר היו, בין אם מדובר בלידה שקטה ואפילו הפלה, מוות בעריסה או מוות כתוצאה מתאונה או מחלה. הנטייה שלנו היא לחשוב שהילד המת אינו נוכח אבל נוכחותו במערך המשפחתי מאוד משמעותית, למשל גם אם המוות היה לפני הולדת הילד הראשון, הורים עשויים לגונן על הילד שנולד אחרי המקרה יתר על המידה. גם אם ההורים שומרים את המקרה בסוד -הסוד הזה נוכח בבית ויש לו השפעה חזקה מאוד על יתר הילדים, גם אם הם לא יודעים להצביע עליו באופן מפורש ולומר זאת. במשך שנים נטו להתעלם בישראל מאחים שכולים, לא ראו בהם גורם רלוונטי להתמודדות עם השכול, היום יודעים שזו טעות, מוות של אח משפיעה גם על הילדים הנותרים. ההשפעה תלויה בהמון גורמים אבל היא קיימת. מתי לספר לילדים ואיך? כל מקרה לגופו, אין כאן כלל אצבע שניתן להצביע עליו.
  4. חזות מיוחדת של אחד הילדים – ילד יפה במיוחד לאחים "רגילים" או להפך, ילד שזוכה להתפעלות מהסובבים אותו באופן מודגש יחסית לאחיו. מכירים את זה שהורים אומרים "הוא 2 טיפות מים אבא שלו"? אז גם דמיון של ילד למישהו במשפחה, הורה / דוד / סבא, עשוי להשפיע על ההתייחסות אליו וכתוצאה מכך על התפתחות אישיותו. הדברים יכולים להתעצם כאשר מדובר בדמיון למישהו יקר שמת.
  5. האם ההיריון הוא בחירה או טעות? האם הילד הגיע אחרי טיפולי פוריות ארוכים ומפרכים? האם ההורים חיכו לו המון זמן? ילד שהגיע אחרי "הריון יקר" הוריו עלולים "לעטוף אותו בצמר גפן" ולמנוע ממנו לחוות חוויות שהיה חווה אילו ההיריון היה טבעי וקל.
  6. ילדים מאומצים – האם הם ילדים מאומצים במשפחה שיש בה גם ילדים ביולוגיים? הגיל בו הם אומצו, הנסיבות בהן הם אומצו ועוד, לכל אלו השפעה גם כן.
  7. משפחות מורכבות – משפחה בה יש הורים מפרק ב' עם / בלי ילדים נוספים, גירושים, אלמנות.
  8. ילד במשפחה יחידנית – לילדים אלו אין להם דמות של אחד ההורים ולעולם לא תהיה להם, בניגוד להורה שנפטר אשר דמותו גם אם היא רק בסיפורים ותמונות, עדיין קיימת. ילד במשפחה יחידנית חסר את היכולת לראות את דמות ההורה השני, זה עבורו תמיד יהיה ריבוע שחור והוא יצטרך להשלים עם העובדה שהוא לעולם לא ידע מיהו אותו הורה שהגנים שלו מרכיבים אותו.
  9. משפחות חד מיניות – היום זה כבר יותר ויותר נפוץ כך שההשפעה מאוד תלויה בסביבת המגורים.

כל אלו מצטרפים לגורמים הסובייקטיביים ויחד בונים את אישיותו של הילד מעצם התייחסות ההורה אל הילד בהשפעתם של אותם גורמים.

הגורמים הסובייקטיביים שמשפיעים על אופיו של הילד

כאשר מדברים על הגורם הסובייקטיבי מדברים על האופן בו הילד חווה מבחינה רגשית , פסיכולוגית, את אותם גורמים אובייקטיביים ואת היחס של ההורה אליו באותם הקשרים. מדובר בחוויה של הילד את תחושת הערך והשייכות כתוצאה ממיקומו האובייקטיבי במערך המשפחתי ואת הפירוש שהוא נותן להתייחסות ההורים אליו והמסקנות שהוא מסיק כתוצאה מכך הן מבחינת עצמו והן מבחינת הקשר שלו עם ההורים ועם האחים – קרי קבוצת השווים. האופן בו הילד יחווה ויפרש את היחס של ההורים מושפע גם מהטמפרמנט שלו.

אמנם אין לנו ההורים שליטה על הפירוש הסובייקטיבי שהילד יבחר אבל יש לנו השפעה עליו!

יש המדמים את מיקום הילדים במשפחה לבריכת שחיה- הילד שנולד עומד על שפת הבריכה והמטרה שלו היא להגיע אל הצד השני כי שם נמצאים הוריו ורק שם יוכלו להתממש כל צרכיו הנפשיים (ביטחון, שייכות, נראות וכולי).

הבכור עומד על שפת הבריכה, מביט בהוריו שבצד השני, מביט מטה ולפניו פרושים כל המסלולים, כולם פנויים ועומדים לרשותו. המסלול אותו הילד יבחר מושפע אך ורק מהטמפרמנט האישי שלו שמגדיר עבורו איזה מסלול הכי מתאים לציפיות של ההורים ממנו ואיזה הכי קל לו.

כאשר הילד השני נולד והוא מגיע לשפת הבריכה, הוא רואה שמסלול אחד כבר תפוס, נדיר ביותר שילד יבחר לקפוץ לאותו מסלול! הילדים יחפשו מסלול בו הם יוכלו להיות ייחודיים ולא לחוש תחרות.

לכן, כפי שציינתי כבר קודם – שני ילדים שגדלים באותו בית פיזי אינם באמת גדלים באותו בית מבחינה רגשית. בנוסף לטמפרמנט השונה של כל אחד מהם, כל אחד מהם נולד לתוך מציאות חיים אחרת. ההורה שהרגיש כי עם הילד הראשון הגישה שלו הצליחה ועכשיו נתקל בקשיים עם הילד השני, נוטה להאשים את הילד בקושי, הרי הוא, ההורה, יודע מה צריך לעשות ויש לו הוכחות לכך!

למרות השוני בטמפרמנט בין הילדים, ניתן למצוא כמה מאפיינים משותפים בהתאם למיקום הילד במשפחה. צריך לזכור כמובן שמדובר בהכללה, כל ילד הוא עולם ומלואו ולא בהכרח עונה על כל המאפיינים הללו.

מאפיינים של ילדים בכורים

מהם המאפיינים של ילדים בכורים?

דמיינו לכם שבן הזוג שלכם מביא יום אחד הבייתה בת זוג חדשה ואומר לכם בשמחה "תכירי, זו אשתי השנייה, אני אוהב אותה בדיוק כפי שאני אוהב אותך, אתן תהיינה חברות טובות, תחלקו הכול ביניכן ויהיה לכן כיף ביחד". לא יודעת לגביכן אבל אם בעלי היה אומר לי כזה דבר אני בטוחה שלא הייתי מקבלת את זה בהבנה, שלא לדבר אהבה .😊 זה בדיוק מה שמרגיש ילד בכור כשנולד לו אח/ות. עד לאותו הרגע הוא היה מרכז היקום עבור הוריו (ולעיתים גם עבור הסבים / סבתות אם מדובר בנכד ראשון) ופתאום הוא צריך לחלוק את כס המלכות עם איזה יצור קטן ותובעני. ילד בכור הוא היחיד מבין כל הילדים שמתמודד עם אובדן הבלעדיות על הוריו! הוא זה שהפך את 2 האנשים הללו שהיו בסה"כ זוג עד לאותו רגע, להורים ולמשפחה. יש הורים שחווים צורך לפצות את הבכור מתוך תחושת אשמה על מה שהם "עוללו" לו. בנוסף ילד ראשון נושא עימו את כל הפנטזיות הכי גדולות של הוריו בכל הקשור לאיזה הורים הם יהיו ואיזה ילד ייוולד להם.  המשא הזה של הציפיות והפנטזיות בשילוב חוסר הניסיון ההורי שמביא עימו חרדה, הוא משא לא פשוט כלל לילד בכל גיל, בוודאי לילד קטן.

מאפיינים של הילדים הקטנים במשפחה

מהם המאפיינים של הקטנים, אלו שנולדו אחרונים?

אם הילד הבכור פותח את הדלת להורים לכל החוויות החדשות בחיים – פעם ראשונה פוסע צעד ראשון, פרידה ראשונה בגן, כיתה א', רישיון נהיגה, סיום י"ב ועוד ועוד, הרי שהילד הכי קטן הוא ההזדמנות האחרונה של ההורים לחוות את אותם הדברים וזה מרגש לא פחות.

הילד הזה הוא האפשרות האחרונה מבחינת ההורים להרגיש עוד קצת "בעלי משמעות" ושצריכים אותם ולכן הם פעמים רבות לא ימהרו לשחרר. אנו נראה ילדים יחסית יותר מפונקים, פחות עצמאיים. יש ילדים שידרשו מהאחים הגדולים שיוותרו להם, לעיתים קרובות בתמיכת ההורים – בינינו, מי לא שמע / אמר "תוותר לו הוא קטן"?

לפעמים נראה ילדים שדואגים רק לעצמם כי מעולם לא ציפו מהם לדאוג לאחרים. הם יחושו תמיד, בעיקר בשנים הראשונות לחייהם כשהפערים עוד גדולים, שיש מי שעושה הכול טוב יותר מהם ומוקדם יותר מהם – כשהם עוד נאבקים בצעד הראשון האחים הגדולים כבר רצים וקופצים, כשהם עוד מגמגמים בקריאה האחים הגדולים קוראים בשטף ספרים שלמים בלי תמונות וכולי.  מצד שני הם גדלים למערך משפחתי עשיר דבר המאלץ אותם מגיל צעיר לדעת להסתדר עם אחרים, להיות רגישים לסובבים אותם, הם נולדים לתוך שדה חברתי עשיר יותר ולכן נוטים להיות חברותיים יותר. הם עשויים להיות מאוד הישרדותיים / עצמאיים או לחילופין מאוד תלותיים, תלוי ביחס של ההורים אליהם.

מאפיינים של ילדי הסנדוויץ'

מה כל כך מיוחד בילדי הסנדוויץ'?

רבות מדברים על תופעת ילדי הסנדוויץ', אלו שהם לא בכורים ולא הכי צעירים. כל מי שהוא ילד סנדוויץ' בוודאי יזדהה עם הדברים. לבכור יש את ייתרון הראשוניות והבלעדיות, לאחרון את המקום של ה"קטן" ואילו הסנדוויץ', שמעולם לא זכה להיות הכי גדול, אז גם את המקום של הקטן לוקחים ממנו כשנולד הילד השלישי. ילדים אלו נוטים לתחושות תחרות וקינאה מול הבכור, קיפוח-  "לא רואים אותי", אין להם לא את זכויות הייתר של הבכור ולא את אלו של הצעיר. תלוי בטמפרמנט והמגדר של הילד אבל את ילדי הסנדוויץ' נראה לא פעם כילדים המרדנים של המשפחה או בקצה השני, הילדים המרצים (pleasers). לילדי הסנדוויץ' שמורה הפריווילגיה לבחור עם מי הם רוצים לכרות "ברית" – עם הגדול או הקטן וכמובן לשנות בהתאם למה שמתאים להם באותו שלב.

בדרך כלל נראה שילדים נמצאים בתחרות עם הצמודים אליהם בסדר הלידה – השני יהיה בתחרות עם הראשון / השלישי, לעומת זאת הראשון לא ירגיש בתחרות עם השלישי כי הפער ביניהם גדול מידי. מסיבה זו נראה הרבה פעמים קואליציות בין הראשון והשלישי והשני עם הרביעי וכולי כי איתם הם לא מרגישים בתחרות ישירה.

מאפיינים של ילד יחיד במשפחה

ילד יחיד דומה מאוד במאפייניו לילד בכור שטרם נולד לו אח. אולם בעוד ילד בכור בשלב מוקדם מאוד של חייו מורד מכס המלוכה, ילד יחיד חי כ"מלך" בבית לכל אורך חייו. יש ממנו ציפייה לעשות הכול בבית לטוב ולרע. הוא גדל בעולם של מבוגרים שלרוב אין לו שום צורך לחלוק איתם או להתחשב בהם ולכן כשהוא נפגש בקבוצת השווים נראה לא פעם שהמציאות "מחטיפה להם סטירה". הם חסרים את המעבדה החברתית הכול כך משמעותית של "אחאות" ולכן חשוב מאוד להפגיש אותם מגיל מאוד צעיר עם ילדים אחרים.

מאפיינים של תאומים

להיות תמיד חלק משניים

בעוד שלילדים תאומים ישנה מתנה שאף ילד אחר לא יכול לחוות מעצם היותם בקשר כל כך סימביוטי אחד עם השני, המצב מביא עימו גם לא מעט אתגרים. תאומים הם הילדים היחידים שמיום הגיעם לעולם הם צריכים לחלוק את המשאב הכי יקר להם באופן הכי קיצוני. בעוד אחים, אשר לא משנה כמה הם קרובים בגיל, יש להם צרכים שונים בהתאם לשלב ההתפתחותי בו הם נמצאים, תאומים צריכים באותו הזמן את אותו הדבר. זו תחושה הישרדותית לא פשוטה, בנוסף לתחושה שהם תמיד חלק משלם ואשר עלולה להביא לאובדן הזהות. האתגר ההורי הוא כמובן לפתח אצלם את תחושת הנפרדות יחד עם תחושת השייכות הכול כך חשובה ומתגמלת.

מבחינת אדלר, השוני באופי של הילדים באותו הבית, בהתנהגויות שמאפיינות אותם, אינו מולד אלא תוצאה של המיקום שלהם במערך והתפקיד שהם לוקחים על עצמם כתוצאה מהפרשנות שהם מעניקים למיקום שלהם ולמסרים שהם קולטים מההורים. במקרים רבים התפקידים שהילדים לוקחים על עצמם או שהוריהם מטילים עליהם אינם מודעים ולכן הם עלולים למצוא את עצמם "תקועים" בתפקיד שהם לקחו / קיבלו בילדותם גם כאשר הם בגרו והתפקיד כבר אינו משרת אותם ואף גורם להם לתסכול וכעס.

מסיבה זו נראה לעיתים מתבגר שבילדותו היה ילד "מרצה" וכעת מורד בהוריו. הילד לא מודע לכך שהוא נלחם בתפקיד המרצה אותו הוא נושא עימו מאז הילדות, זהו תהליך בלתי מודע. פעמים רבות אחרי מרד גיל הנעורים נראה את אותו נער מעמיס על עצמו חזרה את תפקיד המרצה, עד לסבב הבא בו הוא יחליט להתנער ממנו, לרוב זה יקרה סביב העשור הרביעי לחיים.

איך ההורים יכולים להשפיע על אופיו של הילד?

מה אנו כהורים יכולים לעשות?

אז ראינו שהרבה מהגורמים הם "עובדה קיימת" שאין באפשרותנו לשנות, ובכל זאת, מה כן ניתן לעשות? 

ראשית זכרו שכל הילדים שלכם באותה סירה – סירת הילדים שלכם, אותם אתם אוהבים ואשר מבחינתכם הם כולם מוצלחים!

אחרי שהכנסתם את כולם לאותה הסירה עכשיו אתם יכולים להתמקד בייחודיות של כל אחד מהם ולשקף לו את המקום המיוחד שלו שבו הוא המקסים והנהדר עבורכם. שימו לב כי אתם עושים זאת מבלי להשוות וליצור תחרותיות בין האחים!

אפשרו לכל ילד תנועה בין המקומות השונים במשפחה- תנו לפעמים לקטן להיות הגדול ולהפך. עשו זאת בדברים הקטנים – אפשרו לקטן להחליט מה משחקים עכשיו והסירו מהגדול את האחראיות על הקטנים לפעמים.

המנעו מניצול התחרותיות הטבעית שבין הילדים לטובתכם. מכירים את זה שהגיע סוף היום, אתם רוצים לגמור כבר עם המקלחות אז אתם אומרים "בוא נראה מי נכנס ראשון למקלחת?" אם אין אווירה תחרותית בבית אז זה לא נורא להשתמש בזה מידי פעם, אבל גם רוב הסיכויים שזה לא יעבוד. אם, מצד שני, התחרותיות נוכחת וחזקה במשפחה באופן טבעי, אמירות כאלה רק יחריפו את המצב.

זכרו – גם אם לא הכול בשליטתנו, יש לנו את היכולת להשפיע על עיצוב אופיו של הילד.

כתבו לי כיצד מיקומכם במערך המשפחתי, במשפחה הגרעינית ממנה אתם הגעתם, השפיע על עיצוב אישיותכם

במאמר הבא ארחיב על יתר הגורמים המשפיעים על עיצוב אישיותו של הילד.

הפוסט מה משפיע על אופיו של הילד? הופיע לראשונה ב-Good Enough Mother.

]]>
https://goodenoughmother.club/child-character/feed/ 0
מריבות ויחסי אחים https://goodenoughmother.club/quarrels-between-brothers/ https://goodenoughmother.club/quarrels-between-brothers/#respond Wed, 14 Apr 2021 11:09:55 +0000 https://goodenoughmother.club/?p=595 "אמא!! הוא מציק לי!", "אבאאאא!!!! הוא חטף לי!"
כשהייתי ילדה, לא פעם דמיינתי איך היו נראים החיים שלי אם האחים שלי לא היו נולדים. אני בת שנייה לאח בכור ועוד 2 אחים צעירים יותר, וכמו בכל בית נורמלי, גם אנחנו רבנו, והמון. כמובן שישר רצנו / צרחנו להורים שיתערבו.
באופן טבעי, הורים שמרגישים שנעשה עוול לאחד הילדים, או שמרגישים שיש צד אחד חלש שצריך לגונן עליו, מתערבים. וזו רבותיי, טעות!

הפוסט מריבות ויחסי אחים הופיע לראשונה ב-Good Enough Mother.

]]>

מריבות ויחסי אחים

אחים, למה הם כל הזמן רבים?

"אמא!! הוא מציק לי!", "אבאאאא!!!! הוא חטף לי!"

מוכר לכם?!

כשהייתי ילדה, לא פעם דמיינתי איך היו נראים החיים שלי אם האחים שלי לא היו נולדים. אני בת שנייה לאח בכור ועוד 2 אחים צעירים יותר, וכמו בכל בית נורמלי, גם אנחנו רבנו, והמון. כמובן שישר רצנו / צרחנו להורים שיתערבו.

באופן טבעי, הורים שמרגישים שנעשה עוול לאחד הילדים, או שמרגישים שיש צד אחד חלש שצריך לגונן עליו, מתערבים. וזו רבותיי, טעות!

לפני שנבין למה ומה כן אפשר וצריך לעשות, בואו נבין קודם מה קורה שם בקשר שבין האחים.

הילדים שלנו לא המציאו את המריבות, ילדים רבו משחר האנושות, סיפור קין והבל, זוכרים? הרי לכם סיפור קנאה בין אחים. קין – יש הטוענים כי משמעות שמו "עשיתי אדם בעזרת אלוהים" (קניתי מלשון עשיתי) ולעומתו הבל שפירושו "חסר משמעות". לילד הראשון, הבכור, יש מקום מיוחד שאיש לא יכול לקחת ממנו, הוא זה שהפך זוג אנשים למשפחה. האח השני לעומת זאת, מהרגע שנולד זוכה לתוית "האח של" ובכך עלול לאבד את תחושת הערך שלו כישות נפרדת. הקנאה בין קין והבל שהובילה לרצח היא כמובן מקרה קיצון, בחיים במרבית המקרים קינאה בין אחים היא טבעית, ואפילו בריאה. הקינאה היא המנוע שדוחף אותנו להתקדם ולהשיג את מה שיש לאחר. כל עוד זה לא על חשבון האחר, הקנאה היא דלק מצויין. כל עוד הקינאה לא מנהלת לנו את החיים ואוכלת אותנו מבפנים, היא תקינה.

המשאב הכי יקר במשפחה – תשומת לב ההורים

בכל משפחה, ללא קשר לעיסוק ההורים וכמות הזמן שהם מבלים עם הילדים, המשאב שהילדים הכי כמהים לו הוא תשומת הלב. ילדים מוכנים לעשות המון בכדי לזכות בתשומת לב ההורים, אהבתם והערכתם, אבל זה נושא לכתבה אחרת. התחרות על משאב תשומת הלב יתפתח למריבה אם הילדים ילמדו שהיא הדרך שבה הם יכולים לזכות בנתח נוסף מהמשאב היקר הזה. חשוב שאנו ההורים נבין שהסיבה האמיתית למריבה היא לא הדבר עליו הם רבים, לצורך העניין מי ישחק באייפד, אלא עלינו. כשנבין את זה יהיה לנו קל יותר להגיב בהתאם.

איך אנחנו מעודדים מריבות?

אני מעודדת מריבות??

בלי לשים לב אבל כן!

כהורים אנחנו עושים טעויות רבות מבלי לשים לב ובוודאי ללא כוונת תחילה. אבל הטעויות הללו הן הדלק של המריבות ולכן אם אתם מרגישים שהמריבות רק תוכפות ומתעצמות, עצרו ובדקו עם עצמכם מה אתם עשיתם שתרם למצב?

להלן 5 טעויות נפוצות שהורים עושים אשר מלבות מריבות:

  1. השוואה בין אחים – אנו מרבים להשוות בין אחים, אם כדי לנסות להניע את האח האחר לנהוג כמו אחיו – "ראית איזה יופי אחיך סידר את החדר?" או אם על ידי תשומת לב ייתרה להישג של אח אחד בלבד, "איזה תותח, כל מבחן שלך 100!". החיים מלאים בהשוואות, לנו כהורים אין דרך למנוע זאת מילדינו אבל אנחנו יכולים וצריכים למנוע זאת אצלנו בבית ובמיוחד בין האחים. מעבר למריבות, ההשוואות עלולות לגרום לילדים לתסביכים מזיקים.

תסביך קין והבל

הפסיכולוגיה מתארת שני תסביכים שקרויים על שם שני האחים המפורסמים – קין והבל:

תסביך קין

תסביך שאופייני לבכורים, למרות שניתן לראות אותו לא פעם גם אצל אחים צעירים יותר. הילד שנמצא כל הזמן בהשוואה לאחיו, מרגיש בתחרות בלתי פוסקת על המקום שלו במשפחה. הילד חש תחושת דריכות מתמדת להיות תמיד "הכי" בכל דבר, הכי מצטיין בלימודים, בעזרה בבית, הכי מסודר וכולי כדי שאחיו לא "ינשלו" אותו ממקומו.

תסביך הבל

מדבר על הילד שחווה ייסורי מצפון וחוסר יכולת להנות מהישגיו בגלל המבט המקנא של אחיו. ילד כזה ירגיש שכל מחמאה או הישג שהוא זכה לו הוא כמו סכין בליבו של אחיו ולכן הנאתו לא תהיה שלמה. במקרים רבים אחים כאלה יסתירו את הישגיהם או אף ינמיכו את עצמם כדי לא להגביר את קנאתו של האח האחר.

כמובן שבחיים אין קשר לסדר הלידה, התסביך יכול להופיע אצל כל אח כלפי אח אחר ללא קשר למי נולד קודם.

אילו עוד טעויות אנחנו עושים?

אילו עוד טעויות הורים עושים?

  1. מתן יחס מועדף לאחד הילדים – בני אדם בכלל והורים בפרט, נוטים להדביק תוויות. יש בזה משהו אבולוציוני שמקל עלינו את החיים ולכן אנו עושים זאת מבלי לשים לב. כהורים אנו נוטים להדביק לכל אחד מהילדים תווית ייחודית לו. כאשר אנו מדביקים לילד אחד את תווית "הילד הטוב" או "החכם" אנו יוצרים, מבלי לשים לב, קינאה ותחרות בין האחים.
  2. התערבות יתר במריבות – הורים רבים יגידו "אבל הם כל הזמן רבים. אני לא יכול לשמוע את זה יותר". כאן המקום להבין שההתערבות שלנו לא פותרת את הבעיה אלא רק מחריפה אותה. אולי הצלחנו לעצור את המריבה הנוכחית אך מעצם ההתערבות הזמנו עוד 100 חדשות. בנוסף, לרוב יש לנו נטייה להתערב תמיד לטובת צד אחד, מה שמגביר את תחושת הקיפוח והעוול אצל הילד השני. אנו חושבים שבגלל שהוא קטן/חלש הוא המסכן ונחלצים להגנתו. הרשו לי לגלות לכם סוד – לא פעם הקטן והחלש מתגרה, מבלי שנראה כמובן, בגדול כדי לזכות באהדתנו.
  3. יוצרים שיוויון היכן שאין מקום לשיוויון – לפעמים כדי למנוע מהקטנים להרגיש מקופחים מול הגדולים אנחנו ננסה לייצר "שיוויון" במקום לא טבעי שיגרום לגדולים לתרעומת. למשל נדרוש מכולם ללכת לישון באותה השעה למרות ההבדל בגיל והצרכים של כל אחד. לא תמיד זה גדולים מול קטנים, זה יכול להיות כמובן כל צורך אחר שהוא שונה.
  4. יצירת קנוניות מאחורי גבם של הילדים – מכירים את זה שאומרים לילד "אל תגלה לאחיך שקניתי לך גלידה כי אז גם הוא ירצה?". הורים עושים את זה כדי להמנע מעימות עם אחד הילדים, אך הם לא מבינים שהם לא מיטיבים עם אף אחד מהאחים. הקנוניות הללו והצורך להסתיר מפני האח השני, עושים רע לשני הילדים. הילד ש"זכה" באותו הרגע מבין שיש מצב שמחר יעשו את זה גם עם אחיו מאחורי גבו והילד האחר, כדברי הביטוי "סופו של כל שקר להתגלות", בסוף יגלה את הסוד וירגיש פגוע מעצם ההסתרה.
  5. הלשנה – כשילד מלשין על אחיו שעשה מעשה אסור, וההורה מעניש את הילד השני על המעשה, הוא מעודד את הילדים להמשיך ולהלשין אחד על השני. הלשנות כאלה כמובן פוגעות בקשר בין האחים ומלבות מריבות. אל תטעו, רוב ההלשנות נועדו לגרום לאח השני "לחטוף" ולהוציא אותי "הילד הטוב".

אוף! איך גורמים להם להפסיק לריב?

דיברנו על מה לא לעשות, אבל איך אפשר להפסיק את המריבות?

ראשית בואו נתאם ציפיות, מריבות תמיד יהיו, הן חלק בלתי נפרד ממערכת היחסים של האחים. אבל, אנחנו יכולים להפחית משמעותית את התדירות והעוצמה שלהן אם נקפיד על כמה כללים:

  1. להימנע מהשוואה – תעודדו כל ילד באופן יחסי לעצמו ולא לאחרים ובוודאי לא יחסית לאחיו.
  2. הימנעו מהדבקת תוויות לילדים – תזכירו לעצמכם שכל ילד הוא עולם ומלואו ויש בו צדדים רבים, אף ילד הוא לא רק "טוב" כמו שאף ילד הוא לא רק "רע". בדקו עם עצמכם אילו תוויות הענקתם לכל אחד מהילדים והאם התווית לא עושה עוול לילדים האחרים.
  3. כשהם כבר רבים, הימנעו ככל האפשר מהתערבות, תנו להם להתנהל בעצמם. ההתערבות שלכם צריכה להיות ממוקדת לעזרה בלימוד אסטרטגיות פיתרון סכסוכים, ניהול משא ומתן וויתור. אתם לא שופטים וממש לא צריכים להכריע מי צודק ומי אשם. אם המריבות הגיעו לאלימות – תעצרו אותן על ידי הפרדה של שני הצדדים, באופן שיוויוני, מבלי לנקוט עמדה כלפי צד אחד.
  4. הימנעו מהסתרה ושקרים – תנו לילדים להתמודד עם האמת, אחד עם השני ואתכם.
  5. לא מענישים על משהו שהתגלה לנו באמצעות הלשנה – גם אם המעשה מאוד מעצבן אתכם. אם אחד הילדים מגיע ורוצה להלשין, עצרו אותו ואמרו לו "אני אשמח לשמוע אם יש לך משהו טוב לספר על אחיך, דברים רעים שהוא עשה אני מוכנה לשמוע רק ממנו". אם הילד ירגיש שהוא לא מרוויח מההלשנה, הוא יפסיק להלשין. כמובן שצריך להסביר לילדים שבמקרים שבהם נחצה קו אדום (כל משפחה והקווים האדומים שלה), זה לא רק בסדר אלא אף רצוי "להלשין". שימו לב שהקווים האדומים שלכם הם באמת אדומים וכי אין לכם יותר מידי כאלה (גבולות וקווים אדומים הם נושא לדיון נפרד).
  6. הכי חשוב – תזכרו – ילדים לא רבים כשאין קהל – מבחינתם הקהל הכי מבוקש הוא אנחנו ההורים, הם הרי רבים כדי לזכות בתשומת הלב שלנו. לכן עלינו לתת להם תשומת לב בזמנים בהם הם לא רבים ולהתרחק כמה שניתן מהזירה כשהם רבים. הם יסתדרו בלעדינו, תאמינו לי שהם יסתדרו ואפילו יותר טוב.

אחים זו מתנה

מריבות בין אחים עלולות להתיש אותנו ההורים, אך חשוב לזכור שהן טבעיות ויותר מכך שעלינו לדאוג מעצם קיומן, אנו צריכים לדאוג אם הן לא קיימות כלל. רק אחים שלא מתקשרים אף פעם לא רבים!

אחים מקנים אחד לשני תחושת שייכות וביטחון, התפקיד שלנו כהורים הוא לעזור להם לבסס מערכת אחאית טובה ובטוחה שתקנה להם תחושות אלה.

יש לי 2 אחים ואחות, כשהייתי ילדה לפעמים פינטזתי על היותי בת יחידה. בהסתכלות לאחור ובוודאי על ההווה, אני יודעת לומר שהאחים שלי הם המתנה הכי טובה שיכולתי לבקש מהורי.

שתפו אותי – איך הילדים שלכם מסתדרים ומה אתם עושים כשהם רבים?

בתמונה – אני עם האחים שלי – המתנה הגדולה ביותר שההורים שלי העניקו לי

מה קורה כאשר מדביקים תוויות לילדים ואיך זה מעודד השוואה ותחרות בין אחים? – מוזמנים לקרוא

המאמר הזה פורסם גם ב Baby Land 

הפוסט מריבות ויחסי אחים הופיע לראשונה ב-Good Enough Mother.

]]>
https://goodenoughmother.club/quarrels-between-brothers/feed/ 0