אחרי שהבנו שהשיעורים הם שלהם ולא שלכם, עדיין יש משהו שאתם יכולים לעשות כדי לעודד אותם להכין שיעורי בית.
ילדים רבים לא מכינים שיעורים כי קשה להם – או החומר או לשבת לבד, אם תציעו להם את עצמכם – את העזרה הלימודית אך לא פחות מכך את תשומת הלב שלכם, יגברו הסיכויים (בוודאי אצל תלמידי היסודי) שהם יסכימו לשבת להכין, לפחות חלק.

אז מה עושים?

כמו בכל שינוי שאנו עושים, מתחילים משיחה בה מציגים לילד מה היה ומה הולך להיות מעכשיו – משהו בסגנון הזה:

"אהובה שלי, אני לאחרונה מוצאת את עצמי מתעצבנת שאת לא יושבת להכין שיעורים. זה לא נעים לי ואני בטוחה שגם לך. אני לא רוצה לצעוק ולהתרגז. לכן, מהיום בכל יום בשעה X (תבחרו שעה שאתם פנויים ושהילד עוד מרוכז), למשך Y דקות (ממליצה על חצי שעה) אני אפנה את כל כולי רק עבורך כדי לעזור לך להכין שיעורי בית. את כמובן יכולה לבחור אם לשבת איתי או לא אבל זה הזמן שאני אהיה פנויה רק אליך. כמובן שאם תסיימי את שיעורי הבית מהר יותר וישאר זמן נוכל בזמן שנותר (בכיתות הנמוכות חצי שעה זה דיי והותר) לשחק/לעשות משהו אחר שתבחרי"
ואז מגיע השלב, שגם אותו אם עקבתם אחרי עד היום אתם כבר מכירים, בו אתם עושים בדיוק את מה שהתחייבתם שתעשו – אתם יושבים במקום שהגדרתם, בשעה שהגדרתם, מכריזים בחיוך "אהובה שלי, השעה X, אני פה בשבילך אם את רוצה להכין שיעורים יחד" וזהו! בפעמים הראשונות סביר מאוד להניח שהילד שרגיל למלחמה הקבועה לא יגיע. גם יתכן שהוא יזכר מאוחר יותר שפתאום הוא רוצה שתשבו איתו להכין. אבל אתם לא!!! אתם תאמרו בנועם, בלי כעס, בלי תוכחה, בלי הסברים מיותרים "אהובה שלי, עכשיו אני עייפה/לא מרוכזת/צריכה להכין אוכל/רוצה לראות טלויזיה. אני סומכת עליך שתסתדרי לבד ואם תרצי מחר יש לנו שוב זמן".
אם הילד שלכם עקשן סביר שזה לא יעבור לכם בשלום – יהיו עצבים, נידנודים, בכי "אבל המורה תכעס עלי". אבל אם אתם רוצים שזה יגמר – תהיו עקביים.
זה יקח זמן, 4, 7, ואפילו 10 ימים, אבל הילד שלכם בסוף יעשה את החשבון של עצמו אם הוא רוצה את הזמן אתכם או לא. מה שבטוח – אתם תרוויחו מריבה אחת פחות.

כאשר הילד סוף סוף יגיע לשבת איתכם בזמן שהגדרתם – תהיו כל כולכם רק שלו! בלי טלפון, בלי עבודות בית, בלי טלויזיה ובלי אחים – רק איתו. אתם תגלו מהר מאוד כמה הקשב הזה שמוקדש רק לו יקר לו מפז ושווה את העול של הכנת השיעורים (אם עוד לא קראתם את הפוסט על תשומת לב – זה הזמן). 

בהצלחה וספרו לי איך הכנת שיעורי הבית מתקיימת אצלכם