מה אומרים לילדים בזמן חירום?
הרצון שלנו - לחסוך מהילדים את המציאות הקשה
"Speak English!"
"אני לא רוצה שהילדים ידאגו אז אני מדברת בשפה שהם לא מבינים".
מוכר לכם?
אתם רוצים שהילדים לא ידאגו ממשהו אז אתם מדברים ביניכם באנגלית / ספרדית / רוסית, כל אחד לפי השפות הזמינות לו.
אצלנו בבית כשהיינו קטנים ההורים שלי דיברו ביניהם ספרדית בכל פעם שהם לא רצו שנבין את מה שהם אומרים.
לא גילינו להם אבל זה לא ממש עזר – את עיקרי הדברים הבנו. גם כי אימי, שהספרדית שלה הייתה פחות טובה הייתה "משבצת" את כל המילים החשובות בעברית, וגם כי עם הזמן למדנו.
אבל יותר חשוב מכך – הבנו כבר בהתחלה את האווירה של השיחה וההקשר ואת השאר נתנו לדימיון להשלים.
האם הילדים באמת לא מבינים שאנחנו מפחדים?
כשאנחנו מדברים מעל הראש של הילדים שלנו בשפה אחרת אנחנו לא באמת חוסכים מהם את הדאגה מהמצב, כי לילדים יש סיסמוגרף מאוד מאוד רגיש והם "קוראים" את המצב הרגשי שלנו גם כשאנחנו חושבים שהצלחנו להסתיר זאת מהם.
המצב בימים האחרונים במדינה מטורף בכל היבט אפשרי ועם כל הרצון שלנו להגן על הילדים, ניסיון להעלים את המצב מהילדים לא באמת יעבוד.
נכון, לא צריך להציף אותם, צריך להתאים את הדיבור לגיל הילד והרצון והנכונות שלו לדבר, אבל אי אפשר להתעלם ולקוות שהוא "לא ישים לב".
הדימיון של הילדים עשיר ואת מה שאנחנו לא נגיד הם ישלימו בעצמם באמצעות הדימיון. הבעיה היא שהדימיון שלהם ברוב המקרים יהיה הרבה יותר מפחיד מהמציאות וחמור מכך – אין לנו שליטה עליו והוא לא נגיש לנו. בד"כ נחשף לדימיון של הילדים כאשר הפחדים יבואו לידי ביטוי בהתנהגות לא רצויה (נסיגה, אלימות וכולי). אם נתווך להם את המצב תהיה לנו שליטה רבה יותר ונפחית משמעותית את הצורך שלהם לתת לעצמם הסברים.
איך לתווך לילד את המצב בלי לגרום לחרדות מיותרות?
הרשת מלאה בפוסטים ועצות מה לעשות כדי להקל על הילדים את ההתמודדות עם המצב.
אין דבר אחד שנכון, הכל תלוי בילד ובהורה ורק אתם יודעים מה הכי מתאים לכם ולילדים שלכם.
דבר אחד בטוח – הם צריכים שנהיה שם עבורם, שנבין שגם הם מרגישים שמשהו "לא טוב" קורה ושניתן להם מקום להביע את מה שהם מרגישים.
לנוחיותכם אספתי כאן מקבץ עצות שליקטתי מהימים האחרונים – כל אחד ומה שמתאים לו ולילד והילדה הפרטיים שלו, העיקר שנעבור את זה בשלום ונחזור לעולם שפוי יותר.
עינת נתן - מכתב דמיוני מילד תחת איום טילים
עינת נתן, שהיא מדריכת הורים ותיקה ומצויינת, כתבה מכתב דמיוני מילד תחת איום טילים שממחיש לנו מה מרגישים הילדים כשאנחנו לא מדברים. המסר הוא – הילדים שלנו יכולים לצלוח כל קושי אם אנחנו חזקים לצידם. אז אל תנסו להסתיר מהם את המציאות, תהיו שם איתם.
בנוסף היא כתבה מדריך מפורט "איך לתקשר לילדים את ההסלמה הביטחונית?"
מיכל דליות - ימים של אזעקות ומטחים. מה אומרים לילדים ואיך מתנהגים איתם?
שיחה עם מיכל דליות על מה לעשות כשילד מפחד? לא לומר לו "אתה לא צריך לפחד" – לא לבטל את הרגשות שלהם, אלא לתת להם לגיטימציה ולנסות להבין מהו הפחד ועם זה לעבוד. הדגש פחות על המה ויותר על האיך – איך שנדבר איתם ישפיע על היכולת שלהם להירגע.
עודדו את הילדים לדבר! שאלו אותם שאלות!
השירות הפסיכולוגי - מדריך - מה עושים עם ילדים בזמן מתיחות ביטחונית בבית ובמרחב המוגן?
🫂 שומרים על קרבה פיזית- נוכחות וקרבה פיזית הן הפעולות הבסיסיות ביותר להרגעת ילדים בכל גיל. חשוב לשמור על קשר עין, מגע יד, ישיבה קרובה, חיבוק וליטוף באופן המותאם לגיל. אין צורך בדיבור יתר ובהסברים חוזרים.
🗣️ מדברים בכנות אך בביטחון– חשוב לתת מידע אמין ופשוט. לומר "המצב לא רגוע בימים האחרונים" ולא "אין מה לדאוג, יהיה בסדר". להוסיף מה נעשה על מנת לשמור עליהם "אנחנו במקום בטוח עכשיו", גורמי הביטחון פועלים" וכד'.
🎲 מייצרים הסחת דעת בריאה– ליזום פעילות אקטיבית ומהנה שנעשית במשותף כמו משחק, מוזיקה, הכנת ארוחה . זה לא הזמן לנתח איתם את "המצב".
📻 מונעים חשיפה לתכנים שאינם תואמי גיל – לשים לב לשיחות מדאיגות בין מבוגרים, לשמועות ומידע לא בדוק, ובמיוחד מנסים למנוע חשיפה מיותרת לחדשות.
😪 נותנים לגיטימציה לרגשות לא נעימים – מותר לפחד, לבכות, לרעוד, להקיא. כל אלה תגובות גופניות טבעיות במצבי לחץ. זו הדרך של הגוף להרגיע את עצמו. אל תיבהלו מזה ואל תמנעו מהם לבטא את עצמם דרך הגוף, הרגש או במילים.
📕 חוזרים לשגרה עם סיפור שלם – חשוב ליצור רצף בסיפור ולהדגיש שהאירוע נגמר: "הבוקר התחיל בצבע אדום, נכנסנו למיגוניות המשכנו לבית הספר ועכשיו אנחנו בבית מוגנים וממשיכים בשגרת היום.
❗ לסיום חשוב שתזכרו: אתם המקור לביטחון של ילדכם!
הילדים, בכל גיל, מתבוננים עליכם, המבוגרים ותגובותיכם משמשות כ"משקפיים" דרכם הם מבינים את ה"מצב". שימו לב לתגובותיכם ובמידת הצורך פנו לסיוע.
כתבו לי מה עוזר לילדים שלכם להתמודד עם המצב?
בתמונה למעלה – אני מתעוררת מחלום רע בדיוק כשאבי חזר מתורנות לילה ואמי התעוררה לתעד את הרגע.